טיפולי פוריות הם טיפולים המאפשרים לאדם לקחת לכאורה את תפקידו של הטבע. היכולת להביא ילדים לעולם היא היכולת הבסיסית והטבעית ביותר שלנו כבני אדם, והיכולת של המדע להחזיר את היכולת הזאת לאנשים שאיבדו אותה כבר מלידתם או בעקבות אירוע חיים כלשהו היא יכולת יוצאת דופן ורבת משמעות, ויחד עם זאת, גם יכולה להוביל לשורה של מצבים בתחום האתיקה, האמונה הדתית, המשפט, החברה וכדומה. בהתאם לכך, לאורך השנים עסקו גופים רבים, ובכלל זה המחוקק, בהיבטים השונים של טיפולי פוריות על מנת להבטיח שהתהליך של טיפול פוריות ייושם אך ורק בנסיבות המתאימות וכאשר הוא באמת נדרש והכרחי.
תחום הנתון תחת פיקוח חוקי
אחד ההיבטים החשובים שיש לשקול סביב הנושא של טיפולי פוריות הוא ההיבט החוקי. בישראל יכולה אישה, יכול גבר או יכולים בני זוג לעבור טיפול פוריות עד להגיע האישה לגיל 45. טיפולי פוריות לאישה מעבר לגיל זה הם אסורים על פי החוק, והסיבה לכך היא בריאותו של העובר ובריאותה של האישה עצמה. ידוע שבגיל זה ואף לפני כן, עולה רמת הסיכון בעצם תהליך ההריון, ועל כן המחוקק רוצה להבטיח שטיפולים אלה לא יהפכו לגורם בעל פוטנציאל נזק רב לחברה. באירופה עומד גיל המקסימום על 39, וישנן מדינות בהן אין חקיקה מסודרת סביב הנושא, מה שהופך אותן למוקד משיכה לנשים מבוגרות המעוניינות להיכנס להריון.שאלות מוסריות המאפיינות יציאה של טכנולוגיות מהפכניות חדשות
בשלבי ההתפתחות הראשונים של תחום טיפולי פוריות עלו שאלות רבות גם סביב השאלה המוסרית של ביצוע טיפול פוריות, אם כי שאלות אלה מאפיינות בדרך כלל כל יציאה של טכנולוגיה חדשה שיוצרת קפיצת דרך ביכולות האנושיות. בשלבים אלה נשאלו שאלות סביב המוסריות של ביצוע הטיפולים, והאם עצם קיום הטכנולוגיה לא יהפוך את תהליך ההריון לתהליך מלאכותי ויעודד נשים לעכב את כניסתן להריון לגילאים מאוחרים מתוך ידיעה שישנו פתרון טכנולוגי לעניין.
תחום שהפך להיות חלק לגיטימי בחיי האדם המודרני
כיום ברור, שאין שום בעיה מוסרית בתחום טיפולי פוריות, והמניעים לנצל את הטכנולוגיה הזו בצורה בלתי אתית ומוסרית כמעט ואינם קיימים. יחד עם זאת, לאור הרגשות והרצונות האנושיים הבסיסיים ביותר המעורבים בתהליך זה, המחוקק השאיר בידיו את הכוח לפקח, לבחון ולשלוט בתהליכים אלה על מנת שלא יצאו מכלל שליטה.
