טיפולי פוריות – Assisted reproductive therapy
כ-15% מכלל הזוגות בגיל הפוריות סובלים מבעיות בהשגת הריון ספונטני. אי פריון מוגדר כראשוני (Primary Infertility) בו האישה מעולם לא הייתה בהריון וכמשני (Secondary Infertility) בו האישה הרתה בעבר ומתקשה להרות שוב.
באי-פריון ראשוני פרק הזמן המוגדר לאבחנה של אי-פריון הוא 12 חודש של קיום יחסים לא מוגנים בצורה רציפה. באי-פריון משני פרק הזמן המוגדר הוא 6 חודשים.
לצורך בירור ראשוני של אי הפריון מקובל לערוך לאישה פרופיל הורמונאלי המאשר או שולל ביוץ וצילום רחם השולל בעיה מכנית בחלל הרחם או בחצוצרות. בן הזוג עובר 2 בדיקות זרע כדי לשלול בעיה של פריון הגבר.
לאחר ביצוע האבחנה מתכנן הזוג עם הרופא המטפל את הפרוטוקול הטיפולי המתאים ביותר למקרה שלהם. קיימת רשימה ארוכה של טיפולים החל מהטיפולים הפשוטים והקונסרבטיביים וכלה בטיפולים בהפריה חוץ גופית. לצורך העצמת הביוץ מקובל להשרות אותו ע”י שורה ארוכה של תכשירים בכדורים או בזריקות תוך מעקב אחרי התפתחות הזקיקים, מועד הביוץ ולרוב הזרקת הזרע לאחר השבחה במועד המתאים (IUI).
יקטרניה, מטופלת שעברה טיפולי הפרייה בהצלחה מספרת: “פרופ’ פלדברג הוא לא רק אדם נפלא. אלא גם מקצוען מדרגה ראשונה. זה חשוב מאוד עבורי לבטוח ברופא שלי ב-100% ופרופ’ פלדברג בדיוק כזה”
לפרטים נוספים התקשרו
כיום, בקרב רופאים העוסקים בנושא ivf טיפולי פוריות קיימת גישה שלפיה רצוי לסיים תכנית הילודה עד גיל 40. לרוב, סביב גיל 35 מחליטות נשים אם הן רוצות ילדים ואיך הן מתכוונות לעשות זאת (באמצעות בן זוג, בנק זרע, אימוץ). ככל שטיפולי ההפריה נעשים בגיל מאוחר יותר כך הסיכוי להשגת היריון הולך פוחת. עד גיל 35 קיים סיכוי של כ־25-30% להשגת הריון בכל מחזור טיפולי. בגיל 40 הסיכויים להריון ספונטני או בעזרת טיפולים יורדים ל־10%. בגיל 42 הסיכויים יורדים לכדי 6% ובגיל 45 הסיכוי להרות מביצית של האישה יורד כמעט ל־0%. התגובות להשראת ביוץ בגילאי ה-40 אינם הומוגניים. ישנן נשים שלמרות הטיפולים האינטנסיביים לא מצליחות לספק יותר מביצית אחת במחזור הטיפולי, ואחרות לעומתן עשויות להגיב טוב יותר לטיפולים ולספק מספר רב יותר של ביציות.
בכדי לתרום להצלחת טיפולי הפוריות יש לשקול תמיכה פסיכולוגית ורפואה אלטרנטיבית עם ליווי במהלך הטיפולים. בבתי החולים השונים בארץ וכן במרפאות הפוריות הפרטיות מעמידים לרשות זוגות העוברים טיפול פוריות את האפשרות לשלב גם טיפולים אלו. סיוע זה עשוי להקל מאוד על הזוגות בתקופת הטיפולים, אשר עלולה להיות לא פשוטה עם עומס נפשי וגופני כבד.
אי פיריון שניוני
כ-5% מהזוגות אינם מצליחים להביא ילד שני לעולם, אחרי היריון ראשון מוצלח. מצב זה נקרא אי פיריון שניוני והוא מובחן כחוסר יכולת להיכנס להריון שני או להחזיק הריון שני עד תום
צפו בפרופ’ פלדברג מסביר על כך בראיון לתכנית בקו הבריאות
טיפולי פוריות שלבים עיקריים הינם:
השבחת זרע והזרעה תוך רחמית:
מקרים של בעיות של טיפולי פוריות לגבר ואיכויות הזרע ניתן באופן מעבדתי ע”י סרכוז והפרדה של תאי הזרע לרכז את התאים
המשובחים ביותר, הניידים ביותר והפוריים ביותר במקטע אחד.
מקטע זה מוזרק לחלל הרחם של האישה בזמן הביוץ אשר נקבע לאחר מעקב של זקיקים ורמות הורמונאליות, לרוב לאחר מת תכשירים בכדורים או בזריקות ומידע מדויק על מועד הביוץ. צורה זו של טיפול מעלה את אחוזי ההצלחה להריון מ-30% בקיום יחסים בלבד ל-60-70% לאחר הזרעה תוך רחמית.
השראת ביוץ:
טיפול בו המטרה היא להגביר את הסיכוי לביוץ תקין ולמספר זקיקים שמתפתחים וביציות שמתבייצות. אחת הצורות להשראת ביוץ הינה מתן כדורי איקקלומין במשך חמישה ימים, החל מיום 5 של המחזור הוסתי. הביוץ יתרחש לאחר 5-8 ימים מסיום הכדורים. האיקקלומין גורם להיפותלמוס להתחיל שרשרת של תגובה הורמונאלית בין בלוטת יותרת המוח לבין השחלה והדבר מסייע לגדילת הזקיקים, להבשלת הביציות והביוץ המיוחל. במידה ולא מתרחש הריון עם פרוטוקול טיפולי זה לאחר מספר חודשים, עוברים לפרוטוקול אינטנסיבי יותר עם השראת ביוץ ע”י זריקות המכילות הורמונים של בלוטת יותרת המוח הנקראים גונדוטרופינים. בפרוטוקולים האלו מתפתחים זקיקים בכמות רבה יותר עם אחוזי הצלחה גבוהים יותר מבחינת השגת ההיריון אך עם אחוזים גבוהים יותר של הריונות מרובי עוברים.
הפריה חוץ גופית:
במידה ותהליכי השראת הביוץ לא צלחו לאחר מספר חודשי טיפול השלב הבא הינו לעבור לתהליך של הפריה חוץ גופית. פרטים לגבי התהליך נמצאים במלואם בלשונית “הפריה החוץ גופית”.
מיקרומניפולציה (ICSI) הוא סוג של הפריה חוץ גופית בתהליך בו מזריקים תא זרע בודד ישירות לביצית. טיפול זה מבוצע במחזורי הטיפול הראשונים של אי-פריון על רקע לא ברור שבו מחולקות הביציות לשתי קבוצות, אחת החשופה להפריה רגילה ואילו השנייה להפריה מכנית ע”י מיקרומניפולציה. זאת בכדי ללמוד יותר על כושר ההפריה של הזרע. כמו כן הטיפול מבוצע מראש במקרים של איכות זרע נמוכה במיוחד, כמו: כושר תנועה פגום, ספירת זרע נמוכה ביותר, צורות פתולוגיות של תאי הזרע וכו’.
תרומת ביצית:
מיועדת לנשים עם אי ספיקה שחלתית או כשל ראשוני או משני בשחלה. מדובר בנשים ששחלותיהן אינן מייצרות ביציות. כ-8% מכלל הנשים סובלות מאי ספיקה שחלתית לפני גיל המעבר (40-45). רובה של קבוצה זו כוללת מקרים שהסיבה לכשל לא ידועה או כשל על רקע גנטי כמו תסמונת Turner או אחרות. בטכנולוגיה זו אישה אחרת אשר עברה את כל הבדיקות, לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, תורמת את הביציות שלה לאישה הזקוקה לתרומת ביצית. הביציות הנתרמות מופרות עם זרע הבעל או בן הזוג של המטופלת ולאחר הכנה הורמונאלית מתאימה ויצירת עוברים במערכת חוץ גופית מוחזרים העוברים לרחמה של האישה הנתרמת. פרטים לגבי התהליך נמצאים במלואם בלשונית “תרומת ביציות והקפאת ביציות”.
אבחון טרום-השרשתי (PGD) אחת הבעיות המרכזיות בתהליכי ההפריה החוץ גופית הינה התקינות הגנטית של העובר. מטרת הטכנולוגיה הזו הינה לאבחן בעיות גנטיות בעובר בזמן הימצאותו בתוך המערכת המעבדתית ולפני החזרתו לחלל הרחם. בשיטה זו בדר”כ ביום 3 להתפתחות העוברית, כשהמבנה העוברי כולל 6-8 תאים (בלסטומרים) נפתח פתח במעטפת העובר, בדר”כ ע”י קרן לייזר. תא בודד או 2 תאים נשלפים מתוך העובר ומופנים לאחת מ-2 הבדיקות הגנטיות FISH או PCR. תוך פרק זמן קצר מתקבלות התשובות הגנטיות על פיהן ניתן להחליט באם העובר הינו תקין ואז הוא מוחזר לחלל הרחם של האישה. כיום קיימות כ-60 מחלות גנטיות אותן ניתן לאבחן בטכנולוגיה זו ולמנוע לידת עוברים פגומים. בשיטה זו ניתן לאבחן כמובן גם את מין העובר ואת המחלות המועברות ספיציפית לזכרים או לנקבות.
אבחון מין הילוד (Sex Balancing) אבחון מין הילוד והכוונתו במציאות של מדינת ישראל מתבצע כשזוגות להם 4 ילדים או יותר בני אותו מין מבקשים ללדת ילוד מהמין הנגדי. האבחון מתבצע בטכנולוגיה של הפריה חוץ גופית ואבחון טרום-השרשתי (PGD) והחזרת העוברים מהמין הרצוי בלבד לחלל הרחם. קיימות מדינות רבות בעולם עם מרכזים רפואיים איתם אנו בקשר בהם אין מגבלה של מספר הילדים בני אותו המין במשפחה כדי לבצע את הכוונת מין העובר. כמו כן ניתן לנסות ולהסיט את מין העובר למין הרצוי ע”י טכנולוגיה של הפרדת זרע והזרקתו לרחמה של בת הזוג במועד הביוץ תוך מעקב אחר זקיקים והורמונים. בשיטה זו אפשר להבטיח הצלחה בנתונים שבין 70-80% מכלל הזוגות המטופלים.
פונדקאות:
ב-1996 נחקק בארץ חוק הפונדקאות אשר מיושם מאז בהצלחה מרובה. עפ”י קריטריונים של משרד הבריאות ולאחר אישור ועדת הפונדקאות של המשרד, זוגות הנכללים בקריטריונים המתאימים מקבלים אישור לטיפול עם אם פונדקאית. הטיפול מיועד לנשים שמסיבות רפואיות אינן יכולות לשאת הריון בתוך רחמן כמו אחרי כירורגיה אונקולוגית וכריתת רחם, מומים רחמיים מולדים קשים, נזק רחמי קשה בגלל הדבקויות תוך רחמיות או מחלות אימהיות קשות כמו מחלות לב וכו’, בהן האישה איננה יכולה ומסוגלת לעבור הריון ולידה. למעשה מדובר בתהליך של הפריה חוץ גופית של הזוג המזמין והחזרת העוברים לרחמה של הפונדקאית לאחר הכנה מתאימה. מאז שחוקק החוק נחתמו בארץ מאות חוזי פונדקאות (בדר”כ באמצעות עמותות) ונולדו מאות ילדים מטכנולוגיה זו שמאוד הוכיחה את עצמה. יש לציין שמדינת ישראל הינה בין המדינות הבודדות בעולם בהן קיים חוק מוסדר של פונדקאות תוך בקרה מוחלטת של משרד הבריאות ושירותי הרווחה.
הסדרים עם כל הביטוחים הפרטיים והמושלמים של כל קופות החולים
